סימה שטיין זוגתי היא אחות במחלקה לרפואה דחופה בבית חולים השרון שבפתח תקוה. זו מחלקה , יחסית קטנה, ביחס לבתי חולים אחרים.זו מחלקה עמוסה מאוד ולא נדירים המקרים בהם נאלץ הצוות לטפל בו זמנית בארבעים וחמישים חולים כאשר יש להם רק עשרים ושתיים מטות אשפוז. העבודה התובענית ,הצורך בקבלתץ החלטות מהירות ומיידיות שמשמעותן לעתים הוא ההבדל שבין חיים למוות יוצר לחץ בלתי פוסק על הסגל הרפואי במחלקה.
לעתים, אני בא לבקר את סימתי.בעיקר במשמרות הערב או בשבתות.אני מתפעל ,יותר מהכל מהחריצות הבלתי נגמרת של חלק גדול מהסגל.בעיקר של האחים והאחיות המהווים, לעניות דעתי, את עמוד השדרה שעליו מבוססת כל עבודת חדר המיון.האחיות הן אלו שמקבלות החולה.הן אלו שצריכות להחליט מה חומרת הפגיעה, עד כמה היא דחופה ולאיזה רופא לקרוא.האחיות הן אלו האחריות לקבוע את מקום מושבו של החולה.הן אלו האחראיות על גמר אופן הטיפול לאחר בדיקת והחלטת הרופא.הן אלו האחריות על הסניטרים ועובדי הניקיון בתפעול השוטף שלהם כדי לוודא שינוע מהיר של חולים למחלקות שונות וניקיון תמידי של המחלקה.כל זאת מעבר לתפקידן של :זריקות, עירויים,סיוע בתפירות,ניקיון החולה והכנתו לטפול.( אל תקלו ראש בתפקיד הזה-הוא אינו פשוט כפי שהוא נכתב) ועדיין לא כתבתי מאומה על הטיפול, ההקשבה והסיוע למשפחות החולים שזו אופרה בפני עצמה. ועוד מטלות רבות שלא כולן ברורות.
בכל החלפת משמרת האחיות הן הנוטלות את הפיקוד.הן המעבירות משמרת מדוייקת וברורה של כל חולה המאושפז במחלקה.האחריות היא מלאה, ברורה ודווקנית.אחראית המשמרת היא האחראית על כל חולה במחלקה לרפואה דחופה.כל פעולה נרשמת ומתעודת.לכל אחות ורופא יש את החותמת שבה הם מאשרים את מהות ואופן הטיפול .
מעניין לחזות בהתנגשות שבין הנהלים הרבים שיש בחדר המיון לבין יכולת התמרון של הסגל.הנהלים אינם יכולים להתייחס בהגדרה למצב שאינו אופטימלי.כלומר, עשרים ושתיים מיטות,ארבע אחיות,סגל רופאים מספק,סניטרים וסביבת עבודה שקטה ורגועה.
לא כך המצב במחלקה לרפואה דחופה. אין זה נדיר לראות ארבעה או חמישה אמבולנסים המגיעם בו זמנית לחדר המיון.אין זה נדיר לראות משפחות רבות הצובאות על חדר המיון ומפריעים לעבודת הצוות.אין זה גם נדיר שיש שתי החייאות בעת ובעונה אחת המנטרל את רוב הסגל למשימת מצילת חיים זו.
סימה זוגתי אינה מבינה מדוע היא מגיעה בסיום המשמרת הביתה כה תשושה.
אני מבין את הסיבה,מעריך אותה ואת עבודתה עד אין קץ ופשוט איתה.
מי קבע שקל להיות אחות בבית חולים?שלא לדבר על אחות במחלקה לרפואה דחופה בבית חולים.
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
